LOTR-או בעברית פשוטה-שר הטבעות.
בפעם הראשונה שלקחתי ספר של טולקין לידיים היה בכיתה ח' נדמה לי. זה היה סיפור ילדים שהוא(טולקין) סיפר לילדיו לפני השינה. הסיפור על ההוביט הקטן שחי לו במאורה,אבל לא בסתם מאורה כמו שכולם מכירים,אלא מאורה מושקעת ,נינוחה וביתית למדיי(גם במובנים של בני האדם). בסופו של דבר אפשר להחשיב את ההוביט כמשהו שמקדם את כל העלילה של שר הטבעות.
וכך,מאז כיתה ח' תמיד אמרתי לעצמי שאני רוצה להמשיך ליצרתו הגדולה ביותר של טולקין-שר הטבעות.
היצירה שפותחת לקורא עולם עצום,מדהים ומשנה(לי לפחות) את כל נקודת המבט על הטבע(ההרים,הנחלים וכן הלאה וכן הלאה...)
מאז כתה ח' קראתי כל מיני ספרים,טובים יותר וטובים פחות...עד ששמתי את יידי על הטרילוגיה. בגיל 20.(שש שנים מאז קריאת ההוביט....SHAME ON ME!)
שר הטבעות-אחוות הטבעת
הספר הראשון בטרילוגיה,כאן הכל מתפתח,לאט לאט(עם כל כך הרבה תיאורים ארוכים של טולקין על כל דבר...)
ספר מהנה ללא ספק,אף על פי שהיה לי דיי קשה לסיים אותו(הצבא גם אשם). באחוות הטבעת אפשר כבר להכנס לעולם המופלא שטולקין יצר. הגזעים השונים,השמות,השפות,המקומות הגיאוגרפיים,והיסטוריה שלמה. מעניין אם יום אחד ילמדו על יצירותיו של טולקין בשיעורי ספרות(או היסטוריה?)?
אחוות הטבעת-מספר את הסיפור של פרודו ההוביט,שמקבל את הטבעת מידיו של בילבו בגינס(ההוביט הגיבור מספר ה"ההוביט"). מרגע העלמותו של בילבו,לרגע בו פרודו יוצא למסע ,לעת שבו מתאספת אחוות הטבעת על גזעיה השונים(גמד,בן אדם,עלף,הוביט) ולרגע האחרון בספר....העת שבו האחווה מתפרקת והעלילה ממשיכה אל ספר ההמשך:
שר הטבעות-שני הצריחים

בניגוד לאחווות הטבעת ,שני הצריחים הוא ספר שקריאתו הייתה קלה יותר בשבילי. הכרתי כבר את הרקע,את הדמויות והצלחתי להכנס קצת יותר עמוק לראשו הגאוני של ג'.ר.ר טולקין. מה זה אומר? זה אומר יותר הבנת השמות,הגזעים השונים וייחודם ,והתעניינות רבה במפה שצורפה לספר(הוצאה של זמורה ביתן)! אך לא רק זה הדבר שתרם להקלה,מה גם שהעלילה החלה "לזרום" יותר,קרבות עקובי דם,אורקים,יערות עבוטים שקמים לתחייה, וכמובן חזרתו המופלאה של האחד והיחיד...(אם לא תקראו-לא תדעו)
שר הטבעות-שיבת המלך
שיבת המלך? מיהו המלך?
מלחמת הטבעת? אילו קרבות מתחוללים במלחמה עפ"י טולקין?
האם נושא הטבעת יצליח במשימתו?
סאורון? סרומן? הנזגול?
ועוד שאלות רבות(שפשוט לא עלו לי לראש)........
הספר שנועל את הטרילוגיה,ועונה על השאלות.
כמו בכל ספרי טולקין,עמוס באופן (לפעמים) דיי מעייף בפרטי פרטים!
אך "שיבת המלך" הוא ספר הולם כדי לסגור את הטרילוגיה,לענות על השאלות של הקוראים ועל כל התהיות!
מלא בהרפתקאות ומתח עצום!!! הספר הזה באמת הצליח להכניס אותי לתוך אחד הצריחים האפלים וכמעט להריח את הריח
הנאלח של האורקים!(אני ממש מושפע מטולקין,נכון?)
חוץ מזה,אני לא הולך לחשוף ספויילרים על הספר הזה,משום שאחרי הכל זה הספר החותם את הכל. ולפחות את הספר האחרון בסדרה אני לא יהרוס לכם עם ספויילרים!
לסיכום,
אחרי הרבה זמן שאמרתי לעצמי שאני חייב לקרוא את הטרילוגיה הזאת-עמדתי במילה של עצמי.
כל המיסתורין שאפף סביב השם ג'.ר.ר טולקין מאוד משך אותי,כל הביקורות,השמות של הגזעים ששמעתי מפה-לאוזן
כל זה מאוד משך לי את האוזן וגם את העין.
ועכשיו,אחרי שאני דיי בקיא בטרילוגיה ומרגיש שאני מכיר לפחות את הבסיס של טולקין(כי האמת יש עוד כל כך הרבה מה ללמוד עליו ועל היצרות שלו) אני מרגיש את הסיפוק שחיפשתי!
זו טרילוגיה נפלאה ,סוחפת,פנטסטית מלאת דמויות שונות ומשונות והכי הרבה מכל-זה עולם עצום- שבן אדם,סופר,יכל ליצור
מפרי דמיונו. יש סיבה למה טולקין זכה להצלחה כה רבה וספריו נהפכו לסרטים,משחקי מחשב ונושאי שירה לכל כך הרבה
יוצרי מוזיקה בעולם שלנו. (מאיפה להתחיל בלהקות מעולם המטאל??? פוסט בהתאם יבוא בהמשך)
קראתי,נהנתי,המלצתי!
מומלץ למי שעדיין לא חווה את עולמו של טולקין ואת סיפורם של ההוביטים!
אין ספק שההוביט מחוויר לעומת שר הטבעות.. גם בתור ילדה לא אהבתי את ההוביט אבל מאד אהבתי את שר הטבעות וקראתי את כולם. עכשיו מחכים לסרט החדש ואני מקווה שהוא יהיה מספיק טוב כדי לא לראות אותו רק באתר של סרטים לצפיה ישירה.
השבמחק