אחד הדברים שעושים את המדינה שלנו לכזאת מייחודת(חוץ מהחומוס והדקירות על מקומות חנייה) הוא הצבא שלנו.
כבר איפשהו בבית הספר היסודי המחנכת מזכירה את זה שיום אחד תגדל ותיהיה חייל.
אחרי שסיימת את הבית ספר היסודי,גדלת ונכנסת אל חטיבת הביניים. שם כמובן משנה לשנה מזכירים לך כל פעם עוד קצת ועוד קצת על העובדה שבעוד מספר שנים-תגדל ותיהיה חייל. נכון לתקופת זמן הזאת זה בכלל לא משנה לך,יש עוד כמה שנים טובות והצבא הכי לא בסדר העדיפויות שלך...
הנה,הגעת לתיכון! סיימת את כתה י',אתה כבר לא בתול-בגרויות והגעת לכתה י"א. שם בשנה ה-11 ללימודייך אתה נשלח
לבקו"מ("מיטב" נכון לעכשיו),ליום מיונים וחפירות הלוא הוא: הצו הראשון! אם אתה מורעל אתה מגיע עם הספר "אם יש גם עדן" ליום הזה,כדי שכולם ייראו שאתה ורק אתה הולך להתקבל לסיירת גולני!
אך אם אתה ממש לא בראש הקרבי ומשקשק מפחד מהמילה "צבא" אז כמובן שאתה מגיע עם ספר מלא חרטות. ברור,אתה לוקח כדורים לפנ השינה נגד דלקת בקרום הבוהן,ויש לך 2 פריצות דיסק שנגרמו עקב זה שיש לך חוסר סידן בגוף(כשאתה אפילו לא יודע מזה סידן)! יש לך הכל-ותעשה הכל(טוב,אולי כמעט הכל) כדי שתצא מהיום הזה עם פרופיל שהוא לפחות 64 ומטה!
כעבור שנה וחצי(שנתיים)...
סביר להניח שבמהלך כתה י"ב הצליחו להרעיל אותך,וגרמו לך לחשוב שהצבא זה הדבר הכי טוב שיכול להיות ושזה הדבר הכי נעלה שקיים בעולם...בבבבווווללללששששיייייט.
אבל אתה אידיוט צעיר ומושפע,לקחת את החולצה של אחיך עם הכיתוב מאחורה "מחלקת צלפים עד מתי נוב 03?"
שמת על עצמך 3 שקי חול ויצאת לריצה ברחוב.ברור.אתה מתאמן לקראת הצבא. בטח כולם חושבים ברחוב שאתה מינימום מתגייס לסיירת מטכ"ל ושלמען האמת כבר השתתפת במבצע סודי ביותר בדרום מאצ'ו פיצ'ו.
מזל טוב!!! הגעת כמעט ליום הגיוס! התיק שלך מלא:חולצות,מגבות,גלח"צ,מברשות,כלי רחצה,תחתונים,שעונים,נעליים,כובעים,סכינים ועוד לפחות 10 פריטים ממש לא נחוצים שהצליחו לדחוף לך בריקושט!
היום.היום הגדול הגיע.
אתה מבין עכשיו? הצלחת לקלוט על השנייה הראשונה נכון?
אתה רוצה הביתה. אתה מתגעגע למיטה של הבית ואפילו לזקנה המעצבנת שגרה ממול שתמיד מבקשת שתנמיך את המוזיקה.
לך עכשיו תעמוד בזמנים...במקום לעמוד ולשיר במקלחת
לך עכשיו תצחצח נעליים...במקום לצחצח שיניים אחרי שקמת ב2 בצהריים
לך עכשיו תנקה שירותים...במקום בעצם...במקום בעצם פשוט לא לנקות אסלות ש30 אנשים אחרים חירבנו בהם?!!???!
ובכן,ככה אתה מוצא את עצמך אבוד בצבא הגדול,המקום ששונה מחיי האזרחות כמו שיום שונה מלילה.
יכול להיות שאתה מרגיש קצת דביל כשאתה נזכר בהתלהבות שלך כשהיית מדבר על הצבא(ואם לא,כנראה שאתה באמת ממש מורעל...בהצלחה).
3 שנים שהם 36 חודשים שהם שהם 365 ימים...הרבה,ובהחלט יותר מידי.
בהצלחה,באמת. מקווה שלפחות תפיק את הטוב ביותר מהשירות,כי אחרי הכל מדובר בחוק שירות חובה ואני לעולם לא יהיה בעד השתמטות. (למרות שאני שונא את הצבא ושואל את השאלה הגדולה...עד מתי?)
הכל נכתב בהומור,אבל כאן באמת מדובר ב"בכל צחוק יש אמת". וזה כי הדברים באמת ככה. נהנתי לפרוק קצת את מה שהיה לי לומר על הצבא והמלשב"ים הצעירים(וזה באמת קצת,צפו להמשך...)
כבר איפשהו בבית הספר היסודי המחנכת מזכירה את זה שיום אחד תגדל ותיהיה חייל.
אחרי שסיימת את הבית ספר היסודי,גדלת ונכנסת אל חטיבת הביניים. שם כמובן משנה לשנה מזכירים לך כל פעם עוד קצת ועוד קצת על העובדה שבעוד מספר שנים-תגדל ותיהיה חייל. נכון לתקופת זמן הזאת זה בכלל לא משנה לך,יש עוד כמה שנים טובות והצבא הכי לא בסדר העדיפויות שלך...
הנה,הגעת לתיכון! סיימת את כתה י',אתה כבר לא בתול-בגרויות והגעת לכתה י"א. שם בשנה ה-11 ללימודייך אתה נשלח
לבקו"מ("מיטב" נכון לעכשיו),ליום מיונים וחפירות הלוא הוא: הצו הראשון! אם אתה מורעל אתה מגיע עם הספר "אם יש גם עדן" ליום הזה,כדי שכולם ייראו שאתה ורק אתה הולך להתקבל לסיירת גולני!
אך אם אתה ממש לא בראש הקרבי ומשקשק מפחד מהמילה "צבא" אז כמובן שאתה מגיע עם ספר מלא חרטות. ברור,אתה לוקח כדורים לפנ השינה נגד דלקת בקרום הבוהן,ויש לך 2 פריצות דיסק שנגרמו עקב זה שיש לך חוסר סידן בגוף(כשאתה אפילו לא יודע מזה סידן)! יש לך הכל-ותעשה הכל(טוב,אולי כמעט הכל) כדי שתצא מהיום הזה עם פרופיל שהוא לפחות 64 ומטה!
כעבור שנה וחצי(שנתיים)...
סביר להניח שבמהלך כתה י"ב הצליחו להרעיל אותך,וגרמו לך לחשוב שהצבא זה הדבר הכי טוב שיכול להיות ושזה הדבר הכי נעלה שקיים בעולם...בבבבווווללללששששיייייט.
אבל אתה אידיוט צעיר ומושפע,לקחת את החולצה של אחיך עם הכיתוב מאחורה "מחלקת צלפים עד מתי נוב 03?"
שמת על עצמך 3 שקי חול ויצאת לריצה ברחוב.ברור.אתה מתאמן לקראת הצבא. בטח כולם חושבים ברחוב שאתה מינימום מתגייס לסיירת מטכ"ל ושלמען האמת כבר השתתפת במבצע סודי ביותר בדרום מאצ'ו פיצ'ו.
מזל טוב!!! הגעת כמעט ליום הגיוס! התיק שלך מלא:חולצות,מגבות,גלח"צ,מברשות,כלי רחצה,תחתונים,שעונים,נעליים,כובעים,סכינים ועוד לפחות 10 פריטים ממש לא נחוצים שהצליחו לדחוף לך בריקושט!
היום.היום הגדול הגיע.
אתה מבין עכשיו? הצלחת לקלוט על השנייה הראשונה נכון?
אתה רוצה הביתה. אתה מתגעגע למיטה של הבית ואפילו לזקנה המעצבנת שגרה ממול שתמיד מבקשת שתנמיך את המוזיקה.
לך עכשיו תעמוד בזמנים...במקום לעמוד ולשיר במקלחת
לך עכשיו תצחצח נעליים...במקום לצחצח שיניים אחרי שקמת ב2 בצהריים
לך עכשיו תנקה שירותים...במקום בעצם...במקום בעצם פשוט לא לנקות אסלות ש30 אנשים אחרים חירבנו בהם?!!???!
ובכן,ככה אתה מוצא את עצמך אבוד בצבא הגדול,המקום ששונה מחיי האזרחות כמו שיום שונה מלילה.
יכול להיות שאתה מרגיש קצת דביל כשאתה נזכר בהתלהבות שלך כשהיית מדבר על הצבא(ואם לא,כנראה שאתה באמת ממש מורעל...בהצלחה).
3 שנים שהם 36 חודשים שהם שהם 365 ימים...הרבה,ובהחלט יותר מידי.
בהצלחה,באמת. מקווה שלפחות תפיק את הטוב ביותר מהשירות,כי אחרי הכל מדובר בחוק שירות חובה ואני לעולם לא יהיה בעד השתמטות. (למרות שאני שונא את הצבא ושואל את השאלה הגדולה...עד מתי?)
הכל נכתב בהומור,אבל כאן באמת מדובר ב"בכל צחוק יש אמת". וזה כי הדברים באמת ככה. נהנתי לפרוק קצת את מה שהיה לי לומר על הצבא והמלשב"ים הצעירים(וזה באמת קצת,צפו להמשך...)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה